נסיעה במהירות גבוהה נתפסת כאמצעי לחסוך בזמן הנסיעה. אלא שהרווח בחיסכון בזמן הוא מזערי, במיוחד בכבישי ישראל שמרחקי הנסיעה בה אינם גדולים ובמיוחד לאור הסכנות הטמונות בנהיגה במהירות מופרזת.
לדוגמה: נהג שמבקש לעבור מרחק של 110 ק"מ והגיע מנקודה א' לנקודה ב' בכֿביש בין-עירוני.
- במהירות 110 קמ"ש הנסיעה תימשך 60 דקות (שעה).
- במהירות 100 קמ"ש היא תימשך 66 דקות (שעה ו-6 דקות).
- ובֿמהירות 90 קמ"ש יגיע הנהג אחרי 72 דקות (שעה ו-12 דקות) אל היעד.
- כלומר: חיסכון של 12 דקות בלבד, כשנוהגים במהירות של 110 קמ"ש לעומת מהירות של 90 קמ"ש.
דוגמה זו מבוססת על נתוני נסיעות שהיו בכֿבישים אמיתיים, שיש בהם בין השאר צמתים, רמזורים ומשאיות בדרך, ולא בכֿביש בדיוני המאפשר נסיעה בלי האטות ועיכובים.
לפי נתונים אלו בכֿל 5 קמ"ש שאנחנו מוסיפים למהירות הנסיעה שלנו, נחסכות בממוצע שתי שניות בדקת נסיעה.
בעיר, נהיגה במהירות מופרזת אינה מקצרת כלל את זמן הנסיעה כי ישנם גורמים רבים המשפיעים על קצב הנסיעה: עומסי תנועה, כבישים בעלי אופי שונה, צמתים ורמזורים, מעברים מרחוב לרחוב ועוד. כמובן שאנו ממליצים תמיד לבדוק בעמוד התמרורים שלנו המספק מידע נוסף בנושא מהירויות.
