מה אומר החוק על נהיגה מעל המהירות המותרת?
החוק בישראל קובע מהירויות מרביות לכבישים שונים. תקנה 54 לתקנות התעבורה קובעת את המהירויות המרביות המותרות לכל סוגי הכבישים:
- דרך עירונית – 50 קמ"ש.
- דרך בין-עירונית – 80 קמ"ש.
- דרך בין עירונית עם שטח הפרדה בנוי – 90 קמ"ש.
- דרך מהירה – 110 קמ"ש.
המהירות הסבירה לא יכולה להיות גבוהה מהמהירות המרבית המותרת בקטע הכביש שבו נוהגים, מלבד מקרים ספציפיים המוגדרים בחוק, כגון רכבי ביטחון (משטרה, אמבולנסים ורכבי כיבוי אש) ובתנאי כי הם נמצאים בעת מילוי תפקידם.
רכבי ביטחון מורשים לחרוג מהמהירות המותרת בהתאם לנסיבות, אך גם זאת תחת הוראות הקבועות בתקנות התעבורה. למשל, חובת הפעלת אורות וסירנות.
באופן כללי, החוק הישראלי אינו מתיר לנהגים שאינם נהגי רכב ביטחון לחרוג מהמהירות המרבית המותרת בשום מצב רגילים לחרוג מהמהירות המרבית המותרת בשום מצב.
החרגות עבור מצבי חירום:
החוק אינו מספק באופן ישיר חריגה למהירות המרבית עבור נהגים פרטיים במצבי חירום אישיים.
עונשים על נהיגה מעל המהירות המותרת
נהיגה במהירות העולה על המהירות המרבית המותרת כרוכה בסיכונים ועונשים משמעותיים. מלבד הסכנה המוגברת לתאונות דרכים, נהג שייתפס נוהג במהירות מופרזת צפוי לקנסות כספיים, צבירת נקודות על רישיון הנהיגה ואף שלילת רישיון במקרים חוזרים או חמורים במיוחד. במקרים קיצוניים של נהיגה פרועה ומסוכנת, הנהג עלול אף להיות צפוי לעונש מאסר.
לסיכום
הדין בישראל אינו מתיר לנהוג במהירות גבוהה מהמהירות המרבית המותרת עבור נהגים פרטיים, מלבד רכבי ביטחון. חשוב לזכור כי החוק מחייב את הנהגים לנהוג במהירות סבירה בהתאם לתנאי הדרך והנסיבות, אך אין בכך היתר לחרוג מהמהירות המרבית המותרת.
