מתי ילד יכול לחצות כביש לבד?

מגבלות פיזיות:

התפיסה החזותית (ראייה) מוגבלת אצל ילדים וזה נובע מכמה סיבות:

• קומה נמוכה המקשה על הילדים לראות ולהיראות
• טווח הראייה של הילדים קטן בכ-30% מטווח הראייה של מבוגר
• מגבלה במסוגלות של הילדים לסרוק בשיטתיות את שדה הראייה
• קושי לשנות במהירות את מוקד הראייה ממרחק קצר למרחק ארוך

השמיעה

• ילדים מתקשים בזיהוי הכיוון שממנו הצלילים מגיעים, בעיקר אם לא רואים את המקור

ההתפתחות הגופנית

• קושי בוויסות תנועת הגוף : קל יותר להתחיל לרוץ אך קשה לעצור
• שיווי המשקל, היציבות וחוזק הגוף נמצאים בשלבי התפתחות, דבר שמשפיע על יכולת הילדים להשלים את החצייה במהירות ובזהירות

מגבלות קוגנטיביות:

קושי בעיבוד המידע, בהערכת הסיכונים ובזמן התגובה:

• הילדים מתקשים לבצע כמה פעולות בו-זמנית. (פעולת החצייה מצריכה שילוב של מספר פעולות: הסתכלות, שמיעה, הערכת מצב, והתנהגות ע"פ כללים)
• ילדים מתקשים לאמוד מרחק ומהירות בשל העדר מסוגלות לערוך הבחנות מורכבות בין דמות לרקע.
• ילדים מסוגלים לקלוט ולעבד רק חלק מהנתונים שבסביבתם. ההתייחסות החלקית לנתונים שבסביבה עלולה לגרום לפירוש מוטעה של המצב ובכך לקבלת החלטות שגויות.
• ילדים לא קולטים את הקשר בין מהירות תנועה של הרכב ובין מרחק העצירה.
• דפוס חשיבה אגוצנטרי – קונקרטי. ילדים בטוחים שכל מה שהם רואים גם אחרים רואים וכל מה שנתפס על ידם נתפס גם על ידי אחרים . רק בגיל 10 מתפתחת בקרב הילדים חשיבה מופשטת שמאפשרת להם להתייחס לאירועים שונים מנקודות מבט שונות וכן לחשוב באופן רב כיווני.
• ילדים מגיבים רק על הגירויים החשובים לצורכיהם ברגע נתון וזאת על חשבון תגובה למצב הכביש.
• ילדים מוסחים בקלות אם על ידי שיחה, משחק, לחבר שקורא להם מהמדרכה שממול או שימוש בטלפון הנייד.