איך מלמדים את הילדים לחצות כביש לבד?

כשהילדים מגיעים לגיל 9 יש לבחון את הבשלות הקוגנטיבית והפיזית שלהם לחצייה עצמאית, ולהקנות להם את הכלים לחצייה בטוחה. חשוב להדגיש שגיל 9 לא מקנה אוטומטית "רישיון" לחצייה ועל כל הורה לבחון את יכולות הילד שלו לפני שמאפשרים לו להתנהל באופן עצמאי.

שיח על מורכבות החצייה:

נדרש לקיים שיח עם הילדים על מורכבות החצייה ועל מכלול השיקולים שיש לקחת בחשבון בהיערכות לחציית הכביש ובמהלך החצייה עצמה, מבחינת משתמשי הדרך הנוספים החולקים את המרחב, והמגבלות שלהם.

לימוד כללי החצייה:

חשוב שהילדים ילמדו את כללי החצייה הבטוחה:

• המקום הבטוח ביותר לחציית כביש הוא מעבר חצייה, עדיף מרומזר.
• עומדים 2 צעדים משפת הכביש ומתבוננים היטב לכל הכיוונים.
• מוודאים ששדה הראייה פתוח ושאין עצמים (כגון עצים, פחי אשפה גדולים) או רכבים חונים המסתירים את הכביש.
• יוצרים קשר עין עם הנהג ומוודאים שהוא הבחין בנו ועצר לנו.
• חוצים רק כאשר אנו בטוחים שהכביש פנוי.
• במעבר חצייה מרומזר – חוצים רק כאשר האור ירוק.
• חוצים במהירות האפשרית ובזהירות אל לא בריצה, בקו ישר ולא באלכסון.
• בזמן החצייה מביטים שמאלה וימינה.
• בחציית מעבר חצייה עם שני נתיבים, שמים לב שגם כלי הרכב בנתיבים הרחוקים יותר עוצרים.
• בעת החצייה לא משתמשים בטלפון הנייד ולא שומעים מוזיקה באוזניות.
• התבוננות שמאלה וימינה מספר פעמים בטרם החצייה.
• המתנה לרווחים בטוחים בין המעבר של מכוניות.
• חצייה בהליכה (לא רצים).
• התבוננות במכוניות החולפות משני צידי הכביש.
• תשומת לב לעצמים המסתירים את כלי הרכב החולפים.

בשום מקרה לא מתפרצים לכביש ולא מפתיעים את הנהג.

תרגול:

הכרחי לתרגל עם הילדים חציית כביש בטוחה לפני שמאפשרים להם לחצות לבד. מומלץ להתאמן איתם מספר פעמים על חציית כבישים מסוגים שונים ולשים דגש על מסלולים קבועים כמו בית ספר וחוגים, ואף לערוך להם בחינה כדי לוודא שהם הטמיעו את הכללים ומוכנים לחציה עצמאית.

דוגמא אישית:

הדרך הטובה ביותר להפוך את הילדים שלנו למשמשי דרך בטוחים היא באמצעות דוגמא אישית. הילדים שלנו מתבוננים עלינו, לומדים מאיתנו ומחקים אותנו. לכן חשוב שגם אנחנו ניישם את הכללים ונשמור על החוקים.