כמות האלכוהול המותרת לנהיגה מוגדרת בתקנות התעבורה באמצעות 2 ממדים:
- רמת האלכוהול בדם (50 מיליגרם אלכוהול ב- 100 מילילטר דם)
- ריכוז האלכוהול באוויר נשוף (240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף)
נהיגה בריכוז הגבוה מהריכוזים הנ"ל נחשבת לנהיגה בשכרות.
כמות האלכוהול המותרת לנהיגה מוגדרת בתקנות התעבורה באמצעות 2 ממדים:
נהיגה בריכוז הגבוה מהריכוזים הנ"ל נחשבת לנהיגה בשכרות.
לגביהם נקבעו הריכוזים הבאים:
"שיכור" – אחד מאלה:
(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
לא קיבלת מענה מספיק או שיש לך שאלות נוספות? אנא פנה אלינו ונחזור אליך בהקדם.
עוד שאלות שאולי יעניינו אותך:
בהתאם לפקודת התעבורה שיכור הינו , מי שמצוי בגופו ריכוז אלכוהול הגבוה מ-240 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף או מעל 50
אלומת האורות הנמוכים ברכב מכוונת כדי להאיר את הדרך בצורה מיטבית מבלי לסנוור את הרכב הנוסע מלפנים או את הרכבים
לבדוק באינטרנט בפקודת הסמים המסוכנים להתייעץ עם הרופא המטפל לשאול את הרוקח בעת קניית התרופה לבדוק על גבי האריזה /
כל השאלות על פי נושאים
נושאים נוספים
כללי בטיחות בדרכים
תקנות