כמות האלכוהול המותרת לנהיגה מוגדרת בתקנות התעבורה באמצעות 2 ממדים:
- רמת האלכוהול בדם (50 מיליגרם אלכוהול ב- 100 מילילטר דם)
- ריכוז האלכוהול באוויר נשוף (240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף)
נהיגה בריכוז הגבוה מהריכוזים הנ"ל נחשבת לנהיגה בשכרות.
כמות האלכוהול המותרת לנהיגה מוגדרת בתקנות התעבורה באמצעות 2 ממדים:
נהיגה בריכוז הגבוה מהריכוזים הנ"ל נחשבת לנהיגה בשכרות.
לגביהם נקבעו הריכוזים הבאים:
"שיכור" – אחד מאלה:
(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר;
לא קיבלת מענה מספיק או שיש לך שאלות נוספות? אנא פנה אלינו ונחזור אליך בהקדם.
עוד שאלות שאולי יעניינו אותך:
תרופות שונות עלולות לפגוע במצבו הפיזי והנפשי של הנהג ובהתאם כושר נהיגתו עלול להיפגע ולסכן את משתמשי הדרך. לכן, ישנן
הדריכה/משיכה של בלם היד (המכונה הנדברקס, בלם חניה או בלם חירום) בזמן חניית הרכב חשובה מכמה סיבות: בלם היד מספק
אלומת האורות הנמוכים ברכב מכוונת כדי להאיר את הדרך בצורה מיטבית מבלי לסנוור את הרכב הנוסע מלפנים או את הרכבים
כל השאלות על פי נושאים
נושאים נוספים
כללי בטיחות בדרכים
תקנות