מהירות נסיעה

נסיעה במהירות גבוהה נתפסת כאמצעי לחסוך בזמן הנסיעה. אלא שהרווח בחיסכון בזמן הוא מזערי, במיוחד בכבישי ישראל שמרחקי הנסיעה בה אינם גדולים, ובמיוחד לאור הסכנות

ככל שמהירות הרכב גבוהה יותר, גם מרחק העצירה של הרכב גדול יותר. המוח של הנהג (בצורה מודעת או לא) צריך לעבד את המידע שמגיע מהכביש

בכלי רכב המצוידים בבקרת שיוט אדפטיבית (קרוז קונטרול), המערכת מאפשרת לנהג לקבוע מהירות נסיעה רצויה על ידי לחיצה על דוושת ההאצה, ובאותה נקודה להורות למערכת

מהירות הנסיעה משפיעה על הבטיחות בדרכים בשני אופנים: הסיכוי להיות מעורב בתאונה חומרת התאונה   הסיכוי למעורבות בתאונה עולה עם העלייה במהירות (כאשר כל שאר

משטרת ישראל אוכפת את הגבלות המהירות באמצעים שונים ומגוונים. האמצעים היותר מוכרים הם: מערכת מצלמות א'3, (מצלמות מהירות נייחות) המותקנות על עמודים לצד הדרך או

בדרך עירונית – המהירות המותרת היא 50 קמ"ש, אלא אם קיים תמרור המורה אחרת. במהירות החורגת בעד 20 קמ”ש מעל המותר הקנס הוא 250 ₪

המהירות בכביש נקבעת על ידי מהנדסי תנועה ומחושבת על בסיס פרמטרים רבים בהתאם לחוקי הפיזיקה. קביעת המהירות המקסימלית שומרת על האיזון הטוב ביותר בין הזרימה

שימוש בבלמי הרכב שוחק את רפידות וצלחות הבלימה ("דיסקות"). נהיגה מתונה, שבה הנהג מתחיל בהאטה בזמן הנכון על ידי הרפיה מדוושת ההאצה ושימוש מופחת בדוושת

הנהג מווסת את מהירות הנסיעה באמצעות דוושות ההאצה והבלימה ובמקרה הצורך על ידי החלפת הילוכים. רוב כלי הרכב הפרטיים בעלי מערכת הילוכים אוטומטית מצוידים גם

קיימים כמה סוגי מערכות ברמות שונות (Speed Assistance System), המתריעות ו/או מגבילות את מהירות הנסיעה: Speed Limit Information– מערכת פסיבית, המתריעה על חריגה מהמהירות. המערכת

מרחק עצירה הוא המרחק הכולל שרכב עובר מהרגע שבו הנהג או הנהגת הבחינו בצורך לעצור ועד לעצירתו המוחלטת של הרכב. המרחק שרכב עובר מהרגע שהנהג